<h1>הלכות שמחות למהר"ם מרוטנבורג סימן ק"י</h1>
<h2>דף מז:</h2>
גרסינן בפרק נגמר הדין האורג בגד למת אביי אמר אסור בהנאה רבא אמר מותר והלכה כרבא, ומייתי התם (סנהדרין מ"ח א') ברייתא דתניא מותר המת למתים מותר המת ליורשיו, כיצד גבו למת סתם זהו מותר המת למתים, גבו למת זה זהו מותר המת ליורשיו, ר' מאיר אומר לא יגע בהם עד שיבוא אליהו ר' נתן אומר יעשה דימוס על קברו או זילוף לפני מטתו, והקשה שם ר"י היכי מיירי אי בגבו מעות טווי לאריג מי איכא למאן דאמר ומ"ט דר' מאיר ור' נתן, ואי בגבו בגדים מ"ט דרבי נתן דאמר יעשה דימוס על קברו, והוא אי אפשר למוכרו דהא אסור בהנאה כי איצטלא דמילתא דפרסוה אמיתנא בפרק אלמנה לכהן גדול (יבמות ס"ו ב') ואמר התם דקנייה מיתנא, ויש לומר דפרסוה שאני אי נמי מעות עדיפי מטווי לאריג.
